1. לברון ג'יימס נראה 'מאושר'; כרמלו שינה את כל תמונת המערב!
איזה סיפור.
אחרי שאתמול כמה מחלכאי ונדכאי הגולשים האשימו אותי שכל יום אני משנה את דעתי, היום כמעט כל האתרים כתבו כמעט בדיוק מה שכתבתי אתמול. ש"דוויין ווייד בקליבלנד קאבס משנה את כל תמונה המזרח", בדיוק כמו ש"כרמלו בת'אנדר משנה את כל תמונת המערב".
מה שטירוני, דרדקי, ופרחוני האתר צריכים להבין הוא שכשמדברים על אייקונים כדוויין ווייד או כרמלו אנטוני לא מתעקבים על חולשות מינוריות פה ושם כגון הקליעה מה-3 של דוויין או ההגנה של כרמלו. זה כמו לבקר את ברברה סטרייסנד על אף הנשר היהודי שלה. כשאתה מדבר על דוויין ווייד או כרמלו אנטוני אתה מדבר על הטוטאל. על 'ההשפעה' שהם מביאים. על האינספירציה וההשראה שהם מביאים בעצם היותם הם.
אתם מבינים את כוונתי? (אל תתביישו לשאול אם יש לכם איזה שהוא קושי בהבנת הדברים כי הם לא כאלה מובנים מאליהם, כפי שהבנתי מכמה תגובות של אתמול).
נתחיל עם דוויין בקאבס. אולי זה COUNTERINTUATIVE לשחקן כמו לברון שלא מזמן הפסיד סדרת גמר לווריורס להרגיש "מאושר". אבל זה בדיוק הדמות שעולה על הפארקט ששמה לברון ג'יימס באולם האימונים של הקאבס, לפי מאמנו לו טיירון.
"הוא לא מפסיק לחייך, ופשוט נראה מאושר"… “just seems happier” heading into the 2017-18 NBA season, according to Cleveland Cavaliers head coach Tyronn Lue.
למרות שהבנאדם – לברון – מתחיל את שנתו ה-15 בליגה עם 7 הליכות רצופות לסידרת הפיינל של הליגה, העובדה שדוויין ווייד הוא חבר קבוצתו כאילו הפריחה בו רוח נעורים עם אנרגיה חדשה.
"פתאום אני מרגיש התלהבות חדשה לשחק", לברון אמר לג'ו וורדון מ-קליבלנד.קום (Cleveland.com’s Joe Vardon). לו טיירון פנה אל לברון: "אתה נראה לי פתאום צעיר יותר". לברון ענה: "אני מרגיש היום צעיר יותר!".
"אפילו אם כל ההבאה של דוויין ווייד משמעותה לא יותר מ-'LIFTING OF LEBRON SPIRIT', זה כבר היה שווה", אמר לו. "אבל כולנו מרגישים שדוויין ווייד הוא תוספת רצינית ביותר של שחקן שהיה שם, ויש לו שלוש טבעות. מה שאומר שהוא יודע 'WHAT IT TAKES' לנצח אליפות. הוא מהווה תוספת רצינית עבור קבוצתנו, והוא מביא איתו ניסיון שלא יסולה בפז" (טוב, הוא לא אמר 'יסולה בפז' באנגלית כי אני אפילו לא יודע בדיוק מה זה 'יסולה' בעברית, אם כי אני יכול לנחש, אבל, בגדול, הוא אמר משהו מאד דומה, וזה בדיוק מה שאני כתבתי אתמול).
ובינתיים במערב אותו סיפור.
הנה מה שכתבו ב'יארדבארקר':
"כבר עם הבאתו של פול ג'ורג' פרסטי החל לבנות את 'התשובה' לבריחתו של קווין דוראנט, ועתה, עם הבאתו של כרמלו אנטוני,
Now with Carmelo Anthony the Thunder are a markedly different team than they were just two weeks ago" .
מה שקרה במערב זה –
The good teams have become borderline great, and the bad teams got better.
מלבד…הספארס. הספארס היא אותה קבוצה שתצטרך להסתמך על קאווי לינארד, למרכוס אולדרידג', טוני פרקר ומנו ג'ינובלי וזה לא נראה מספיק נגד כל הקבוצות שהשתפרו, במיוחד הת'אנדר, הרוקטס, והקליפרס, וכמובן שהווריורס שעכשיו יש לה שנת ניסיון אחת של משחק עם דוראנט, וכמובן שהם הוסיפו שני שחקנים משמעותיים עם עומרי כספי וניק יאנג.
קבוצה שעשתה את הזינוק הגדול ביותר קדימה היא אוקלהומה סיטי. תחילה עם פול ג'ורג', ועתה עם כרמלו אנטוני. הם רק מחכים עתה לחתימת הארכת חוזה של ראסל ווסטברוק. לצטט במילים את 'יארדבארק', הם
For Oklahoma City, the new West is gambling today for a better tomorrow
הם כמובן שמו את כל האגוזים בשקית אחת כי מטרתם היא אליפות העונה, עונת 2017-18. אבל הם מעוניינים בחתימת ראסל ווסטברוק כי הם רוצים התחלת דיינסטי שיזכה ביותר מאליפות אחת.
מה שהמאמר ב'יארדבארקר' אומר זה –
Betting on new players is always a gamble, but Presti and Co. are taking on a crazy amount of risk, and if they fail, they’ll not only lose Westbrook and George next season but will see Anthony play another year of the end of his prime on a team with no help and a foot out of the door in the final year of his deal.
בדיוק כפי שכתבתי, שני השחקנים הוותיקים האלה שמזמן עברו את הפריים שלהם הם עדיין אייקונים שמשנים את כל תמונת הפלייאוף. שתי הקבוצות דואגות לעונה הזאת, הבאה עלינו לטובה. בשנה הבאה? לך תדע אם צפון קוריאה WILL NOT NUKE US ALL והדוק הקשיש לא יהיה יותר לספר ולתאר לכם מה קורה!.
אז בואו נהנה מהעונה הזאת, ואחריה המבול.
2. בחירה בינונית בטיבה (במקרה הטוב) של "מומחי NBA"
אני לא מבין כיצד 'מומחי כדורסל' מאתר מסחרי ופופולרי כ-YARDBARKER הנחשב למוביל בין אתרי הספורט כאן מדרגים את עשרת הקבוצות עם הסיכויים הגדולים ביותר לנצח את הווריורס בדרוג הנחשב – בעיני לפחות – לדרוג מוזר ודי טפשי אחרי המעבר של כרמלו אנטוני ודוויין ווייד ל-OKC והקאבס. הנה הדרוג:
- קליבלנד
- יוסטון
- סן אנטוניו
- בוסטון
- אוקלהומה-סיטי
- טורונטו
- וושינגטון
- מילווקי
- מינסוטה
- דנבר
דרוג הרבה יותר הגיוני הוא דרוגי:
- קליבלנד
- OKC
- יוסטון
- בוסטון
- סן אנטוניו
- קליפרס
- מינסוטה
- וושינגטון
- דנבר
- מילווקי
3. אתמול דיברתי על Walter Samuel "Edy" Tavares da Veiga
הוולטר סמואל (אדי) טבארס הזה הוא סנטר מחליף של הקאבס שעלול להתפתח לכוח רציני ביותר, ותוספת ענקית לקאבס.
ידיו העוטפות את הכדור הן כבר חלק מהסיפור.
כי הוא 2.22 מ', שוקל 122 ק"ג, והוא שחקן שיש לו סיכוי ריאלי להפוך לסנטר רציני בקאבס כבר העונה.
הוא בן האי קייפ וורדין (למעשה שרשרת איים בצד המערבי של אפריקה) שהיה פעם חלק מהאימפריה הפורטוגזית, ושפת האי היא כמובן פורטוגזית. הוא ביזבז 3-4 שנים באירופה במקום להגיע הנה עם מילגה למכללה. אילו עשה זאת הוא היה היום מה שהוא יהיה עוד שנה-שנתיים. אבל תראו מה עשה בעונה שעברה במשחק היחיד ששיחק בקאבס (ואז נפצע בידו והכל ממש לפני הפלייאוף):
24 דקות. 6 נק' ב-75. דיוק, עם 10 ריב':
| 2016–17 | Cleveland | 1 | 0 | 24.0 | .750 | .000 | .000 | 10.0 | 1.0 | .0 | 6.0 | 6.0 |
הוא 3'7 (2.22 מ') עם מוטת ידיים של 0'8.. אשך, אתה יודע על מה אני מדבר כאן? מוטת ידיים של כמעט 2.5 מטרים..(2.44 מ' ליתר דיוק). הוא מסוגל לצבוע את התיקרה של הגננת שלך בעמידה על הריצפה!
הוא יכול לעשות מהקאבס מפלצת של ממש. הוא רק בן 25, ובעל קואורדינציה וסימטריה מרשימים לענק כמוהו.
4. היום לפני 18 שנה: קאמבק מעולם אחר של נבחרת ארה"ב!
האמריקאים הם הגולפאים הטובים בעולם. מתוך עשרת הראשונים, 4 הם אמריקאים (כולל 3 מארבעת המקומות הראשונים – ראשון שני, ורביעי), ובין 50 הראשונים 27 הם אמריקאים.
הווה אומר שהאמריקאים שווים בערך לכל שאר העולם.
אבל בטורניר ה'ריידר קאפ' – התחרות המסורתית שהתחילה בין בין ארה"ב ובריטניה לפני שהפכה לטורניר בין ארה"ב ו-"אירופה", ארה"ב מובילה רק ביתרון קטן, ובשנים של "היום הזה לפני…" הם שלטו ביאנקים שלטון ללא מיצרין.
| Team | From | To | Matches | Wins | Losses | Ties |
|---|---|---|---|---|---|---|
 United States |
1927 | 2016 | 41 | 26 | 13 | 2 |
 Great Britain/ Great Britain &  Ireland |
1927 | 1977 | 22 | 3 | 18 | 1 |
 Europe |
1979 | 2016 | 19 | 10 | 8 | 1 |
הטורניר הזה בגולף הפך לתחרות קשה ואכזרית של פרסטיז'ה. הטורניר שהתחיל בשנת 1927 בין ארה"ב ובריטניה היה ניצחון די קל לאמריקאים בשנים הראשונות. אבל כש'אירופה' נוספה לתחרות עם הגולפאים המצויינים מספרד, גרמניה, וארצות סקנדינביה, הטורניר הביניבשתי הזה הפך משום מה לטורניר בעל עניין רב בין אוהדי הגולף בעולם, עם מתח והופלה כאילו היה זה הסופרבול.
היום לפני 18 שנה הטורניר נערך בברוליין שבמסצ'וסטס (הוא כל שנתיים עובר מיבשת ליבשת), והוא עד היום נחשב לטורניר השנוי במחלוקת מכולם (CONTROVERSY).
האמריקאים פיגרו 10-6 – פיגור עם 1% סיכוי לסגור כי המנצחת צריכה 14 נקודות לשוויון ו-14.5 לניצחון. הקאמבק האמריקאי לניצחון 13.5-14.5 נחשב עד היום לגדול מכולם, ולפלא גדול, אבל ניצחון שעד היום הוא נושא להתגרויות וויכוחים.
מה שקרה הוא שהאירופאים שלטו באמריקאים מאז 199, והאמריקאים ישבו על קוצים מרוב בושה וכלימה.
בחור ה-17 נקבעה המנצחת. זה הפך למלחמת עולם בין האמריקאי ג'סטין ליאונרד והספרדי האגדי (והמאד פופולרי גם בארה"ב) חוזה מריה אולזבל. ה-MATCH בין ארה"ב ואירופה היה בשוויון בחור ה-17. ליאונרד היה צריך להשיג לפחות חצי נקודה ע"י ניצחון בחור ה-17 או ה-18 (ואז להשיג נקודה שלמה) או לסיים בשוויון את שני החורים האחרונים, וכך להשיג חצי נקודה, שהיתה מביאה אף היא לניצחון אמריקאי..
אחרי החבטה השנייה של אולזבל הוא היה כ-7 מטרים מהחור בפאר 4 הזה. החבטה השנייה של ליאונרד הגיעה ממש עד פי החור, אבל אז החלה להתדרדר במדרון עד שנעצרה כ-16 מטרים מהחור. בגולף האחד שהוא הרחוק יותר מהחור הוא המכה הראשון, במקרה זה PUTT (גילגול הכדור) כי השניים נמצאים כבר על ה-GREEN (הדשא הקצוץ כמו מרבד).
ה-PUTT של ליאונרד התגלגל והתגלגל, וברגע שנכנס לחור כל שחקני ארה"ב, נשותיהם, אבותיהם, דודיהם, ולך תדע מי עוד – התנפלו כמטורפים על ליאונרד על ה-GREEN (ובטוח שכמה אפילו פגעו בדשא הקצוץ להפליא עם נעליהם, והעקבים הגבוהים והדקים של הנשים) לחגיגת ניצחון מטורפת.
הבעייה?
ליאונרד וארה"ב עדיין לא ניצחו. אם אולזבל מכניס את ה-PUTT שלו הולכים לחור ה-18 והאחרון.
גולף זה משחק ג'נטלמני ומהומה כזאת היא דבר שאף פעם לא קורה.
לקח אולי עשר דקות להחזיר את כל החוגגים למקומותיהם בעוד הספרדי מנסה להתרכז ב-PUTT האחרון, וקפטן הנבחרת האירופאית יוצא מדעתו. הטיווי מראה כמה שחקנים אמריקאים ביניהם טייגר וודס, דייב דובל, ופיל מיקלסון עם עיניים עצומות מתפללים 'PLEASE MISS'…
אולזבל סוף סוף מתרכז ב-PUTT הקשה שדרש CUT בגלל השיפוע הגדול בצד הימני של החור מהכיוון של הספרדי. כדורו מתגלגל, עושה את ה-CUT אבל לא מספיק, והאמריקאים פורצים בחגיגת נצחון שנייה.
האירופאים טענו שהאמריקאים עברו על חוק הגולף עם ההתנפלות אחרי הכנסת הכדור של ליאונרד (שהיה כמובן BIRDIE, חבטה שלישית מפאר 4). האירופאי סם טורנס היה הנפגע מכולם (Sam Torrance) כפי שניתן לראות מהריאיון שלו בטיווי. האמריקאים רק מזכירים לאירופאים את החגיגה הגדולה של כוכב ספרדי אחר – סב בלסטרוס – בריידר קאפ של 1985 (1985 Ryder Cup) שהחל לחגוג כמו שהאמריקאים עשו לפני שהמשחק נגמר. האמריקאים לא עשו אז כזה ביג דיל מהתנהגותו.
גם סם טורנס וגם מרק ג'יימס הסקוטי (Mark James ) כינו את האמריקאים "BEAR PITS" ו-"DIRTY YANKEES" ואומרים שאחד מהצופים שמע זאת וירק על אשתו של מרק ג'יימס.
סוף טוב הכל טוב:
Following the 1999 Ryder Cup, many members of the U.S. team apologized for their behavior, and there were numerous attempts by both teams to calm the increasing nationalism of the event. These efforts appear to have been largely successful, with subsequent Cups being played in the "spirit of the game".
מְסֻלֶּה [פ'; סוּלה, יסוּלֶה] <סלי (סלא)>
1. [תנ] מסוּלא, מוּערָך, נִשקל, :
2. . [יב] נִמכּר, ניתנת תמוּרָת
לא יסוּלֶה בַּפָּז = יקר יותר מזָהָב (ספרוּתי);
נראה לי שזו מילה עתיקה שקשורה לסל
יעני… "גם אם תמלא סל בזהב זה לא יספיק…. ײ שם. שם.
🙂
יופי של פוסט
לגבי הרשימה שלך היא נראית לי נכונה בהרבה מזו של YARDBARKER אבל לא הייתי נותן לבוסטון את הכבוד להיות מספר 4 ברשימה. אולי 5.
האמת? כל הרשימות האלה והתחזיות צריכות לחכות קצת עד שנראה מה הקבוצות נותנות בשליש הראשון של העונה. אז נהייה הרבה יותר חכמים.
10+
באותה המידה אפשר לדרג את עשרת חברי צוות האתר שיש להם הסיכוי הגבוה ביותר לצאת עם קייט אפטון
Lol
אחלה מעורב תודה
וגם הדירוג שלך דוק יותר הגיוני
רק לשים קבוצות בהתהוות שעדיין אינן קונטנדריות כאופציה לנצח את הלוחמים זה לא עושה שכל.
לפלופ אולי מרגיש צעיר אבל את הגיל הם ירגישו היטב לעת פלייאוף
אי שם ברבע הרביעי 🙂
כיף לפתוח את היום עם פוסט כזה.
מצטרף לד"ר רזי הופמן וסוסמעץ – הדירוג שלך הגיוני הרבה יותכ.
מסכים עם האמירות לגבי מלו וווייד – never underestimate greatness.
אין מה להוסיף על הגדולה של ווייד, ישנם ספקות לגבי הגדולה של מלו אבל לא לגבי האיכויות שלו כשחקן.
אם ג'ייסון קיד לקח אליפות כשחקן מפתח בגיל 38 אז מוקדם להספיד את מלו וווייד.
יהיה מעניין.
100+ לגבי וויד וקיד.
קיד הוא דוגמא מצויינת אגב.
מנחם תודה רבה.
מסכים שהתוספת של וייד וכרמלו היא לא של סתם שחקן, אלא משפיעה על הקבוצה כולה, אבל במקרה של וייד התוספת היא מוכחת ובמקרה של כרמלו הרבה פחות.
1. מסכים עם הקביעה שהמעברים של הפלאש וכרמלו משנים את התמונה, מאחר וההבדל בין הקבוצות שרודפות אחרי גולדן, לא גדול, כל תוספת כוח משמעותית משנה את יחסי הכוחות. ורק על מנת להסביר, ניתן דוגמאות מהעבר. המעבר של מייקל תומפסון ללייקרס הביא להם 2 טבעות, המעבר של וולטון לבוסטון הביא להם טבעת, וכל זאת לא בגלל שתומפסון ווולטון היו כוכבי על, אלא בגלל שהם שינו את מאזן הכוחות.
2. נכון לעכשיו שבודקים את הרוסטר של קליבלנד לטוורס אין מקום, הרוסטר צפוף וזיזיץ הקרואטי תופס לו את המשבצת.
3. האם המעבר של וויד לקליבלנד זה סוגר את עונת המלפפונים או צפוי לנו עוד טרייד בומבסטי? ( מארק גאסול, דימרכוס קוזין).
אני לא חושב שגאסול מיועד לטרייד.
ממפיס מאמינים שהשנה הם יקבלו פארסונס בריא,
והם מאמינים שגרין שווה מקום בחמישייה.
בשנה שעברה הם נתנו עונה לא רעה בכלל,
כאשר שחקן מקס אחד היה נון פקטור (פארסונס).
אותו גרעין עם פארסונס בריא ותורם?
בהחלט קבוצת פלייאוף.
קאזינס?
הוא משחק בקבוצה משוגעת, עם הנהלה לא מתפקדת.
במקרה שלו – הכל יכול להיות.
קאזינאס ולא קוזין!!!
התכוונת קאזינס,
ותכלס זה צריך להיות קזינס לפי ההגייה.
אתה צריך לדבר בקרמרית:
קזינס!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
צודק!!!!!!!!
נראה שמי שהרכיב את הרשימה של YARDBARKER עוד תקוע איזה שבועיים מאחור… בימי טרייד קיירי אירווינג העליזים 🙂
בוסטון יהיו השנה אלופי המזרח – קליבלנד זקנים, יאבדו שוב את הביתיות והסוס של לברון צריך להיגמר מתי שהוא.
דה שוט – אני מוכן להתערב איתך 10 ל-1 שקליבלנד שוב בגמר ה-NBA השנה , ויבעטו לבוסטון בתחת בקלילות . וזה אם הסלטיקס בכלל יגיעו למפגש פלייאוף ולא יודחו קודם .
זה כמובן בהנחה שקליבלנד לא מאבדת את לברון או לאב בגלל פציעה. כל האחרים ניתנים להחלפה , אולי חוץ מקראודר – הוא יהיה השנה הצלע השלישית בחשיבותה בקליבלנד . בוסטון עשתה טעות גדולה שנתנה לו ללכת , ועוד לקליבלנד מכל המקומות .
אשברי – קרואדר שחקן נהדר אבל בקבוצה עם פורוורדים גבוהים שקולעים המשמעות שלו יורדת. גם לאב וגם TT עושים האסל. שאלה :
מי אמור לייצר סל אצל הפרשים – חוץ מלברון, ולאב בפוסט ?
רוז, תומאס, סמית', קורבר, וויד.
הבעיה שלהם לא מי ייצר סל, אלא מי יעצור את היריבה מלייצר סל.
ככה אתה מבטל את תומאס?
28.9 נק' ב-54.6% אפקטיבי, היו לו בשנה שעברה.
בטופ 10 של הקלעים בעונה שעברה,
רק לברון סיים את העונה עם אחוז אפקטיבי טוב יותר.
לאב בפוסט?
סביר.
ווייד דרך אגב, טוב ממנו בהרבה.
לווייד היו בשנה שעברה 0.92 נקודות למהלך פוסט (כמעט 2 כאלו למשחק, שזה המון לגארד),
וזה כאשר הצבע בשיקגו היה צפוף בגלל היעדר איום סביר מבחוץ.
אז יש את לברון, יש את תומאס (שהוא נהדר, עם ובלי הכדור),
יש את לאב (גם בפנים, וגם כאיום מבחוץ שפותח את הצבע),
ויש את ווייד, שהלחתוך לסל, ולשחק פוסט אפ, הוא עדיין נהדר.
ולא לשכוח את קלעי ה-3 שאפשרו לקאבס להפוך לקבוצה שקולעת הכי הרבה שלשות בליגה.
מתן, קורבר לא מייצר סלים. קורבר קולע בקאצ' אנד שוט.
גיא – תומאס יחזור מפציעה בעייתית, לא הייתי בונה עליו. ווייד אפקטיבי בפוסט אבל לא יראה הרבה את הפוסט כי כל העולם יהיה שם (לאב, קרואדר, לברון ואפילו איזיאה שקולע הרבה בצבע). אנשים לא מספיק מעריכים את התרומה של המהירות והתזזיתיות שהייתה לקיירי לקצב של הפרשים, בלעדיו המשחק שלהם יהיה הדבר הכי עומד, הכי כבד והכי צפוי בליגה. אני חוזה קריסה (במונחים של קליבלנד כמובן, זו עדיין הקבוצה היקרה בליגה) – לא מן הנמנע שיאבדו אפילו את המקום השני (טורונטו, וושינגטון). ג'אסט יו ווייט…
מתן – לגבי תומאס ו-ווייד, ראה בתגובתי לגיא, לגבי קורבר ראה אצל שי, זה נכון גם לגבי סמית', לגבי רוז – שחקן נהדר שתלוי בגומרים חוצניים בלתי ניתנים למדידה או לחיזוי.
אני אופטימי יותר ממך.
https://www.youtube.com/watch?v=I4F6geZVf-A
נחכה ונראה.
בשביל האיזון:
https://www.youtube.com/watch?v=cUDX-uHI9Qw
מה שקורבר עושה במעבר שלו אחרי חסימות ובהתחמקות מהשומר יכול להקל על המוסר לא פחות דריבל טוב. זה לא פריי שעומד בפינה ומחכה או גג עושה P&P.
כנראה שכחתם איך ההתקפה של קליבלנד נראתה עם פחות כלים וקיירי פצוע (תחילת עונת 2015/2016 למשל). הבעיה של קליבלנד לא היתה ולא תהיה בהתקפה.
דה שוט – התכוונתי לצד ההגני . ההגעה של קראודר משדרגת את קליבלנד בסטופר הגנתי מצויין . אין לקליבלנד אחר ברמה שלו – רק לברון , תיאורטית , אבל לברון מתעייף מהר אם הוא מתרכז גם בהגנה .
גיא – אחלה סרטונים, ביג לייק – הסר דאגה מלבך, נראה מקסימום 2 כאלה במהלך עונת 17/18 וגם זה יהיה בהילוך איטי ועם סיכון גבוה למתיחה זו או אחרת.
מתן – נגד ג"ס קורבר התקשה להגיע לזריקה, הוא כבד ואיטי וייתן את עיקר התרומה שלו בליגה הרגילה ובסיבובים הראשונים של הפלייאוף.
אשברי – קראודר הוא סטופר מצויין במונחים "מזרחיים". אינני רואה אותו עושה רושם גדול מדי על מפלצות המערב, ובראשן קיידי, קאוואי, דייוויס, למרכוס ואפילו גריפין. יהיה מעניין לראות אותו מול אנטטקומפו.
נ.ב. לברון הפסיק לשמור לפני שלוש שנים.
בכל המפגשים של בוסטון בעונה שעברה במהלך העונה הרגילה מול אריות הליגה (גולדן סטייט, ספרס, קליבלנד, יוסטון),
קראודר סיים רק משחק אחד בודד עם (+/-) שלילי (משחק הפסד ליוסטון).
קראודר הוא אחד מה-3&D הטובים בליגה.
הוא הוריד ממוצע יריביו ב-3.6% בעונה שעברה,
ואם הטענה היא "מזפח",
אז במפגשים שלו מול יריבות מהמערב,
הוא הוריד את הממוצעים של יריביו ב-5.8%
גיא, אם תוכל לתת את האחוזים שקלעו על לברון לעומת הממוצע של אותם שחקנים בעונה האחרונה… דה שוט מבקש…
מתן,
אני מסכים אתך שהמשפט "לברון הפסיק לשמור לפני שלוש שנים" הוא פשוט לא נכון.
אבל קשה לי לנסות ולהצדיק את ההגנה של לברון לאור יכולתו ההגנתית בפיינלס האחרונים,
ולאור ההגנה העלובה של הקאבס בשנה שעברה.
אי אפשר לתת לו את הקרדיט על ההתקפה הנהדרת,
אבל בו זמנית להתעלם מהגנת הקאבס בעונה האחרונה.
מצטער (טוב נו, לא באמת מצטער), אבל מותר גם להישאר בפרופורציות.
אני יודע שזה לא נהוג בימינו, אבל שחקן יכול להיות איפשהו על הסקאלה בין "מועמד לשחקן ההגנה" לבין "הספיק לשמור לפני 3 שנים". הגרף אינו מכיל שתי נקודות בלבד להימצא בהן.
שים לב שכמעט אין שחקנים "טובים". יש או ספורסטאר או שחקן בינוני מינוס (במקרה הטוב).
ראש השנה בפתח,
אז ה-new year's resolution שלי היא לנסות ולהפסיק לקפוץ כנשוך נחש, כל פעם מחדש,
בכל אותם מקרים שמישהו יוצא עם הצהרה בומבסטית שלא ממש תואמת לעובדות.
(שזה אומר –
אפשר להוריד ממניין התגובות של האתר 3,700 תגובות שלי בשנה הקרובה…)
על מי אתה עובד. תתחיל בלא לענות לקרמר ואז נדבר….
גיא ומתן – אל תהיו כאלה כבדים, אתם נוטים להיות אנליטים מדי וזונחים על הדרך את הפואטיקה.
הכוונה במשפט "לברון הפסיק לשמור" צריכה להיתפס במונחים של כוכב על או במונחים לברונים/מייקלים/קוביים/סטפים וכד'
רוצה לומר – כוכב העל קובע את אופי ההגנה של הקבוצה. כל עוד הוא מחוייב במאה אחוזים – כל הזמן ובכל מצב – לנסות ולהקשות עד כמה שניתן על השחקן/כוכב שעליו הוא מוצב – שאר הקבוצה תיישר קו.
לברון זנח דרך זו לפני שלוש שנים בערך, אם תרצו, אפילו בסוף ימיו במיאמי. אין לו שום מחוייבות (בהתאם לציפיות ממנו) לנסות לעצור את הכוכב שמולו, הוא מתחבא הרבה מאחורי המושג השקרני "הגנה קבוצתית" ולפעמים – שומו שמיים – הוא פשוט נח !
אתם יכולים להביא מספרים עד מחר – אבל כולנו ראינו איזו הגנה פתטית קליבלנד הציגה מול הלוחמים השנה – והכל היה "בהנהגתו".
מנגד יש לנו כוכב שבא לשמור (דוראנטלה) – ולמרות שלפי המספרים היבשים לברון "חגג" עליו, בפועל הסדרה נגמרה הרבה לפני שהיא התחילה.
גם להגנה של סאן אנטוניו קוראים הגנה מצוינת אבל הם ספגו ממוצע של 124.5 נק' למשחק בסדרה מול גולדן סטייט, קליבלנד ספגו 121.6 שזה גרוע מאוד, אבל כשאתה עומד מול התקפה כל כך אימתנית זה מתבטא בהגנה שלך, קליבלנד גם נראו טוב במשחקים 3-5 במיוחד התקפית, גולדן סטייט ספגה במשחקים האלו 123.3 נק' למשחק, וגם גולדן סטייט מוכרת כקבוצת הגנה מצוינת, אבל כשעומדת מולך קבוצת התקפה טובה, קשה לעצור אותה.
ההגנה של הספרס מול הלוחמים הייתה בלי קוואי. הוא היה מוריד לא מעט נקודות.
לבוסטון יש שני כוכבים גדולים – קיירי והייוורד – זה הרבה יותר ממה שהיה להם בשנה שעברה. פלייאוף זה זמן של כוכבים. מנגד, הקאבס רק נחלשו, ווייד שחקן גדול אבל לדעתי כבר לא יהיה גורם משמעותי ברגעי האמת. הנוכחות שלו תבלבל את לברון, לאב לא ייתן פלייאוף כפי שנתן בעונה שעברה.
התערבנו, אם אני מנצח, דוראנט חוזר אלינו, אם אתה מנצח, אנחנו נותנים לכם את ווסטברוק 😃
לא רוצה את ראס . אנחנו מקבל רק שחקנים קבוצתיים , ובלי (או מעט) אגו.
לבוסטון אין 2 כוכבים גדולים . הייוורד עוד רחוק משם , וקיירי היה כזה בחסות לברון – נראה איך ייראה לבד.
שלא לדבר שהסלטיקס פירקו את הקבוצה לגמרי .
לדעתי יהיה להם מזל השנה אם יגיעו לחצי גמר המזרח .
עכשיו כשאתה מזכיר התערבויות, נראה לי שאפלטון חייב לי חומוס אחרי הפלייאוף הקודם.
איפה הבן הממזר אשף התגובות שיצא לי את התיעוד?
יש לי תחושה שאני חייב לך חומס.
אני לא זוכר מה הייתה ההתערבות,
על מה,
ומתי.
אבל זה נשמע לי נכון.
היות ואני שונא להיות חייב,
והיות ואתה יחסית הרבה בחיפה –
אז תקבע יום ושעה,
ויאללה.
גיא, שאלה לי אלייך:
בעברי הרחוק כעיתונאי, היה לי עורך מבוגר, כזה שעוד עבר הכשרות לשוניות רחבות בערוץ אחד כמו שפעם עשו. לדבריו, אין לומר 'היות ו' ו'מאחר ו', אלא יש לומר 'היות ש' ו'מאחר ש'.
האם ידוע לך משהו בנושא? (ואם אנחנו בנושא, הוא גם אמר שאין לומר 'מדובר ב', אלא 'המדובר ב', והכי חשוב, הוא הקפיד לטעון שאין כזה דבר 'מסתבר')
שאלת ה-"הואיל ו, " היות ש",
היא שאלת ניסוח וסגנון.
נהוג היה לכתוב כפי שנכתב בספרות חז"ל,
אבל לאור העובדה ש-"בגלל ש" ו-"היות ו" הפכו לנפוצים,
לפי האקדמיה, כל אחת מ-2 הדרכים מותרת.
בו זמנית, ההמלצה נשארה להתנסח במבנה הקלסי.
לגבי 'מסתבר',
לא ידעתי, אז בדקתי.
להלן תשובת האקדמיה:
" מסתבר פירושו 'מתקבל על הדעת', 'נראה הגיוני וסביר', כגון "מסתבר שהמפלגה תישאר בשלטון", "לא מסתבר שמישהו יחשוב כך". המילה מסתבר קרובה מאוד למילה סביר. גם מילים אחרות מאותו השורש מציינות דבר המתקבל על הדעת אך אינו ודאי: סברה והסתברות. כך גם הביטוי הארמי 'איפכא מסתברא' שפירושו 'ההפך הוא המסתבר', 'ההפך הוא ההגיוני יותר'. "
ציטוט קצר מתוך טיוטת מאמר משותף שלי ושל ד"ר יניב ואקי שצפויה להתפרסם בחודשים הקרובים, בנושא הספק הסביר –
פרופ' ג'ורג' פלטשר כתב על סיפור אותו שמע משלו גינוסר, על השתלשלות תרגומו של המונח “reasonable” לשפה העברית: בכירים במשרד המשפטים ביקשו לתרגם את המונח ובמהלך ניסיונותיהם הללו הם הגיעו למסקנה כי לא ניתן להסביר את הקונספט של reasonable במילה אחת. לכן, בשנות ה- 60 הם קיימו ישיבה כדי לחשוב על פתרונות אפשריים. שם עלה הרעיון לאמץ את המונח התלמודי "סברא" ולהתאים אותו לעברית של היום וכך נולד המונח "סביר" עליו הצהירו כ- reasonable העברי. המונח "סברא" התלמודי משמעו "הגיוני", "רציונאלי". כך נוצר המונח "סביר" בשפה העברית, בתחילה כמונח משפטי ובהמשך גם השתרש בשפה העברית, "
בניתוח לינגוויסטי קיים הבדל בין "סביר" reasonable לבין "מסתבר" Probable. וקיים הבדל בין "מסתבר" לבין "נתון להוכחה" Provable (על כך ספרו החשוב של הפילוסוף האנגלי ג' ל' כהן – The Probable and the Provable. לעתים קרובות ההבדלים נוטים להטשטש בשיח ועושים שימוש חלופי ב"סביר" ו"מסתבר".
אפשרות סבירה היא אפשרות המתיישבת עם ההגיון, אפשרות ממשית שלא ניתן לשלול אותה, שניתן לתת סיבה רציונלית לקיומה. אפשרות מסתברת היא המסתברת יותר. לפי המילון האנגלי – Probable – likely to be the case or to happen. (בהסתברות אנומרטיבית, p>0.5).
אפשרות העליה של הסלטיקס לגמר היא reasonable אבל כנראה ש(עדיין) לא probable. אפשרות הזכיה באליפות איננה מסתברת ואיננה סבירה 🙂
הטענה שהעורך שלי אמר, ובעיניי נשמעת נכון, קשורה יותר לבית של 'מסתבר'. רוב האנשים משתמשים במילה מסתבר כתחליף גבוה למתברר, שהפירוש של המילה הזו הוא 'הולך ונהיה ברור' (לפי הבית של מתפעל). אם כך, הרי שמסתבר זה 'הולך ונהיה סבור', וזה קצת חסר משמעות
מסתבר שהאקדמיה חושבת אחרת מהעורך שלך…
לגבי מדובר/המדובר:
"נִכְבָּדוֹת מְדֻבָּר בָּךְ עִיר הָאֱלֹהִים סֶלָה."
(תהילים, פז, ג)
נראה לי ש-"מדובר" זה בסדר.
לא חייב כי לא התערבנו אבל מאוד רציתי חומוס ולא יצא!
פישול רציני מצידי ומתחייב לגרום לזה לקרות בפעם הבאה כשאגיע לישראל.
מבחינת פריסת החובות שלי:
התערבויות ישנות:
עידו האוסטראלי, או בירה או 100 שקל. נראה לי שהשני, שזה שווה כמה? 2 בירות היום בארץ?
הבן של טוען שאני חייב לו ואני מכחיש. עורכי הדין שלנו עובדים על פשרה.
מישהו חייב לי בירה, אולי אפילו 2 אנשים שונים. בלש פרטי נשכר לפתור את התעלומה.
התערבויות חדשות:
אני מול מלובני לייקרס או ברוקלין. הפרס למנצח: בריסקט אצל גיא בחצר. המפסיד משלם. גיא מרוויח בכל מקרה.
בקיצור פעם הבאה שאני בארץ מסיבת סגירת חובות. בריסקט, ארגז בירות וחומוס אצל גיא בחצר. אנשי כפר לל"ל חייבים לנשק תמונה של כפות הרגליים של לברון אם ירצו לעבור בשער.
והייט אשברי את הזקן של הארדן
רגע אחד.
אני חייב לך בירה על דאלאס (פוטבול).
חשבתי שהסיכום היה שבמקום בירה, אתה נודד כל הדרך עד לנשר בשביל בשר מהמעשנה, אי שם בפברואר כאשר אתה בארץ.
(לא אוהב להיות חייב)
גיא למה במקום?
לא יודע אם שמת לב אבל הזמנתי כבר מסיבת בריסקט, בירות וחומוס אצלך בבית. לא מתחייב לגבי התאריך אבל זה יקרה הפעם.
נכון ניב, גיא הקדים אותך ואני לא רציתי להתערב עם יותר מאדם אחד (הנה, אפילו מי זה היה בקושי זכרתי).
אז גיא, נקבע מתישהו לחומוס לפני משחק.
מתן, בכיף.
רק תודיע מתי, והיכן.
יופי של טור , בקשר לרשימה לא בטוח שנבחרת ארהב מנצחת תוויוריוס בסדרה צריך לזכור שהם יהיו הרבה יותר טובים משנה שעברה אחרי שנה שלמה ביחד , בלי פציעה משמעותית הרשימה היא על מי מסוגל לקחת להם משחק 1 ולא סדרה
+ 0.5
תיקון קטן לכותרת . היא צריכה להיות :
לברון נראה מאושר כי כרמלו שינה את כל תמונת המערב .
זה בצחוק . וברצינות – מה רע ללברון ? גם השנה הוא יטייל בקלילות לגמר ה-NBA בחסות עונה רגילה בה הוא ינוח מחוץ למגרש וגם עליו . ועד יוני – אללה אכבר : או שייפצע לוחם-כוכב , או שאולי תחזיותיו של הדוק תתממשנה ו/או שהטילים הרעמים יצליחו להדיח את חבורת המפרץ . ואם לא זה ולא זה לא יקרה , תמיד אפשר ללחוש לדריימונד כמה מילים באוזן בתקווה שהפטיש שלו לאשכים של לברון לא נעלם , ולקבל מסילבר את וואנדוויי איזו השעיה חביבה .
גם אתם טיילתם שנה שעברה, הרי אף קבוצה במערב לא היוותה יריב בשביל גולדן סטייט, אז מה יש לך לבכות בכלל.
מר חסוי – ג"ס עשתה את זה בקונפרנס קשה ותחרותי . קליבלנד טיילה במזפח .
שנה שעברה המערב היה שטיח לרגלי גולדן סטייט, הייתה לכם יריבה אחת וגם היא הגיעה פצועה לגמר המערב.
היט אשברי אני מסכים איתך לחלוטין, אין השנה יריבה אמיתית לקאבס במזרח (אולי הבאקס שיפתיעו את כולם), אני לא מאמין שבוסטון מגיע לגמר קבוצה חדשה לחלוטין שהתקרה שלה לפחות לדעתי זה גמר המזרח (לא רואה את טייטום ובראון הופכים לאולסטארים ) ואולי בעונות הקרובות הבלחה חד פעמית בגמר (תוך שנתיים מילווקי תשתלט על המזרח ופילי יהיו מעניינים מאוד רק הבריאות).. לקליבנד עם זאת יש בעיה נוראית בהגנה תומאס אולי המגן הגרוע בליגה (מה יקרה שהוא לא ישחק ליד מגיני על) רוז וויד קורבר לאב כולם חורים, ההגנה של קראודר נחלשה, התקפית הם אמורים להיות מדהימים לברון ב4 ליד קראודר יכול להיות סמול בול קטלני. פרט לתאנדר מינוסטה יכולה להקשות על גולדן סטייט בפלייאוף מאוד (בתנאי שהגנה תסתדר שיוכלו להריץ התקפה נורמלית (מחסור חמור בקליעה, ושוויגנס ישחק בsg) יש להם מאצאפ מדהים כמעט נגד כל קבוצה בליגה מעניין אותי לראות איך יראו.
הרשימה שלך ממש הרבה יותר הגיונית משלהם.
חחח מנחם אתה אגדה. כותב שטויות (על וויד) שכל ילד יודע שחוץ מלשמח את לברון לא יובילו לשום דבר מבחינת נצחונות. חוטף מכל גולש בעל שכל באתר , ואז למחרת עוד מרעיף על עצמך מלא מחמאות כאילו מה שכתבת היה מכון ולא אוסף של שטויות שהרבה זמן לא אמרת (מאז המעבר של כריס פול חחחח)
אנהה ואם אפשר הייתי מעוניין שמוח כדורסל כמוך יסביר לי איך בדיוק קליבלנד מועצדת
לנצח את גולדן סטייט? אם יקחו משחק אחד זה יחשב להפתעה…
אחי, אם כל כך כואב לך בנוגע למה מנחם כותב, אתה יודע זה האתר שלו ואם לא בא לך לקרוא, אתה יכול ללכת לאתר אחר, לא בטוח שתחסר למישהו.
לפני שנה, בזמן המעבר של דוראנט לג"ס אמרו שזה יהרוג את התחותיות. אחרי שנה אפשר להגיד שאדרבה, המהלך חיזק את התחרותיות בליגה. פתאום נוצרו קבוצות על שיכולות לקלוע בצרורות באחוזים פנטסטיים. מעולם לא היו כל כך הרבהקבוצות טובות בו זמנית.
ולעניין אחר-אם הכוכב שלך "מרגיש יותר צעיר" זה סימן שהוא מזדקן
הקלידו את התגובה כאן…
ינ תי, מה שנוצר בעצם זה 'ריקון' של הקבוצות הבינוניות והחלשות מהכוכבים, וריכוזם בקבוצות העל, כך שעכשיו אולי יש כמה מתחרות על התואר, אבל יש פער גדול יותר בליגה, והרבה קבוצות שפשוט מעבירות את הזמן
זה אכן פגע בתחרותיות כי ווריירס בריאים טובה משמעותית מכל הקבוצות האחרות והיא היחידה שיש ארבעה שחקנים שהם מהטובים ביותר בליגה בעמדתם שמהם שני שחקנים ברמה היסטורית (קארי ודוראנט).
אם יצטרף לאחת הקבוצות האחרות עוד כוכב גדול ולמשל אם לסלטיקס יתווסף אחד מטובי שחקני הפנים בליגה, ברמהשל דייוויס, קאזינאס ויוקיץ' (ללא קשר אם הם מועמדים לטרייד או חופשיים או לא).
אין מה לעשות, זה מה שקורה גם בספורט. צריך להרים ידיים וליהנות מקבוצה שכנראה לא תהיה עוד פעם. ותמיד יש צ'אנס, זה ספורט…
גיא
מתוך מה שכתבת על וייד עולה תמונה שונה ממה שניסית לצייר, ולא באשמתך:
אם הבחור קולע נהדר בפוסט, אבל עושה זאת רק פעמיים במשחק, הוא למעשה תורם בחלק הזה רק שתי נקודות מתוך בערך 100 של הקבוצה. זה לחלוטין זניח.
מוביל אותי למחשבה שכל פעם שמדברים על מישהו שהוא טוב מאוד באספקט מסוים של המשחק, צריך לבדוק עד כמה האספקט הזה בכלל רלוונטי בתמונה הכוללת. אם אני קלעי עונשין נהדר אבל מגיע לקו רק פעמיים במשחק, עד כמה זה באמת חשוב?
זה נהדר להיות שחקן פוסט טוב.
אבל צריך לקבל את הכדור במקומות נכונים, בתזמון הנכון.
בשיקגו, הוא שיחק בפוסט ב-10% מהמהלכים שלו,
שזה דרך אגב – נתון גבוה עבור גארד.
לצד לברון ותומאס,
אני משוכנע שנראה עלייה באחוז הפוסט אפ, וקפיצה דרמטית בכמות הזריקות אחרי חיתוך לסל.
דרך אגב,
תסתכל על שון לווינגסטון.
יכולת הפוסט אפ שלו תרמה המון לגולדן סטייט,
וזה למרות שכאשר מתבוננים על המספרים היבשים,
יש לו קצת יותר ממהלך אחד כזה למשחק (ללוינגסוןן: 0.83 נק' למהלך פוסט אפ, 15% ממהלכיו הם מהפוסט. ב-2016, שהייתה שנה מוצלחת יותר עבורו, כמעט 20% ממהלכיו היו מהפוסט, אז הוא השיג נקודה למהלך)
מה שאני בעצם אומר זה שיש כאן הטיה שאנחנו נותנים לחשיבות של אספקט מסוים, בגלל שמישהו עושה אותו ממש טוב.
בראייה הכללית – תרומת הפוסט אפ של ליווינגסטון זניחה, אבל המקום שזה תפס (גם במחברות של עוזרי המאמן של היריבה) היה גדול יחסית – כנראה שלא בצדק.
אני חושב שאתה לא לוקח בחשבון את העובדה שהממוצע לוקי את סך המשחקים,
ולא מתחשב בכמה דקות לווינגסטון שיחק בכל משחק,
וכמה פעמים הוא קיבל את הכדור במיסמאצ'.
20% ממהלכיו של גארד בפוסט זה המון.
נקודה למהלך – זה המון.
זה אומר שכאשר לווינגסטון כן היה על הפרקט, וכן היה לו מול מי לנצל את המיסמאצ',
אז יכולתו בפוסט לחלוטין תרמה המון למשחקה של גולדן סטייט.
לדוגמה, משחק מס' 1 בפיינלס 2016.
לווינגסטון עלה מהספסל,
והיה הסיבה מספר 1 לפער שגולדן סטייט פתחו,
כאשר הוא מסיים את המשחק עם 20 נק', 8 מ-10 מהשדה, 4 מ-4 מהעונשין.
ואם אתה זוכר –
רוב הסלים היה מהפוסט.
כאשר שחקן ספסל "שווה" ניצחון אחד בפיינלס,
את שלו הוא עשה…
אני מסכים עם ינון כאן. זה לא חסר משמעות אבל נוטים ליחס לזה חשיבות יתר. בכלל במשחק שאתה מדבר עליו לדעתי כמעט אף סל שלו לא הגיע מפוסט אפ.
אני זוכר אחרת. שווה בדיקה.
https://www.youtube.com/watch?v=jbG3wrf54ms
אדי טאבארס הוא הdpoy של העונה שעברה בd-leaue הוא יכול לתרום הרבה לקאבס במיוחד שחסר להם בלוקר ברמה גבוה
חברים נראה לי שמשהו לגמרי נדפק כאן
לא הגיוני שתהיה מלחמת עולם במערב בין על ענקי הליגה
ומאידך, במזרח יתמודדו שתיים ורבע קונטנדריות על הכרטיס לגמר
לא הגיע הזמן לשנות את שיטת הפלייאוף?
שיתמודדו 16 הטובות ביותר על פי הדירוג
גם כך יש מיקום הקבוצות לא לגמרי משקף את חלוקת הליגה
(ניו אורליס – מערב??),
יש מטוסים פרטיים לכל קבוצה כך שעניין המרחק הפיזי הרבה פחות רלוונטי ממה שהיה בעבר.
לדעתי זה יהיה שינוי שיוסיף המון עניין וטעם
זה לעולם לא יקרה, יש הפרש של שלוש שעות בין החוף המערבי למזרחי, להזיז את שעות השידור בצורה כל כך משמעותית ירום לצניחה של הרייטינג.
לא בדיוק.
זה יכול לייצר נצב שהלוחמים ישחקו את כל הפלייאוף בטיסות מחוף לחוף. לא עניין של מה בכך.
הכל תאורטי אמנם אבל לא מופרך. נניח, סיבוב ראשון מיאמי, שני טורונטו שלישי בוסטון ורביעי קליבלנד…
זה לעולם לא יקרה כי ה ליגה מעוניינת ב'יריבויות' גיאוגרפיות. למשל ניקס – בוסטון. קליבלנד – שיקגו. ממילא חזקות וחלשות משתנות משנה לשנה.
מסכים עם דבריך דוקטור. כל עוד הוא בכושר משחק, דווין וייד הוא צירוף מוצלח לכל קבוצה. ברור לכל שלא רק דברים מקצועיים משפיעים על הצלחת קבוצה, ובתחום הזה, התרומה של וויד עצומה. מספיק שבואו נתן תמריץ קטן ללברון, שעושה רושם שהתרחק מעט מהקבוצה בפגרה האחרונה, והמהלך כבר יכול להיות מוכרז כהצלחה עצומה
תודה על אחלה מעורב.
אוקלהומה וקליבלנד אכן מרשימות לאור ההחתמות שלהן בקיץ אבל עדיין חובת ההוכחה היא עליהן. גולדן סטייט עדיין לפחות רמה אחת מעל כולן.
הופתעתי מאוד מסן אנטוניו שלא ביצעו מהלכים משמעותיים. לא זכור לי מתי בפעם האחרונה הם לא היו אחת מ-5 הקבוצות הטובות בליגה (ג"ס, אוקלהומה, יוסטון, קליבלנד ובוסטון עדיפות עליהם). מצד שני זה הספרס אז לך תדע…תחושה שלי שהשנה גם המותג/רוח המועדון וגם הקסמים של פופ לא יעזרו להם.
תודה רבה על אחלה מעורב.
בשביל לנצח את גולדן סטייט, לדעתי, צריך שילוב בין שחקני הגנה שיכולו לשמור על אחד מהספלאש בראד'רס, דוראנט ודריימונד והתקפה טובה. לכן הדירוג שלי:
1.קליבלנד
2.אוקלהומה (ממש קרוב)
3.סן אנטוניו
4.יוסטון
5.בוסטון
הסיכוי של שאר הקבוצות די זהה וזניח – אין הבדל בין 2 ל-5 אחוז. ג"ס עדיין אלופה.
לטבארס יש את המימדים הפיזיים של סנטר אבל הוא לא מספיק טוב או זכה לדקות משמעותיות. במקום קליבלנד אני מעביר אותו לחוזה כפול בליגה ובג'י ליג (זה אפשרי), נותן לו להתפתח שם ואז הוא יכול להיות שימושי בפלייאוף.
יש ידיעה סמי-מעניינת באתר של ערוץ הספורט על כך שג'וש סמית' (או כמו שמנחם כותב ג'אש סמית) הולך להצטרף למכבי חיפה במשחקי ההכנה של בארה"ב, בדרך לאולי שידוך אפשרי
גם בחם מהתנור של הילד בר-מצווה נכתב על סמית'. יאללה שיבוא להילחם באמארה בליגת העלאק.
על פניו אוקלהומה בנתה קבוצה מפחידה לאללה.
אבל ווסטברוק הוא ווסטברוק הוא ווסטברוק, והוא לא יפסיק להיות ראסל – משמע חמור סתום בלום.
לדעתי כרמלו וג'ורג' הולכים להיות מאוד מתוסכלים, והחיבור יתגלה כפלופ רציני.
ללוחמים אין באמת סיבה לדאגה.
וויד?! הצחקתם אותי, מדובר בסוס מת, ולא אי אפשר להשוות בין ג'ייסון קיד לוויד, סגנון המשחק שלהם שונה לחלוטין.
שלום לך כדור יקר – נראה לי שהשנה (שוב) נלך ראש בראש, אלא שהפעם, ידינו תהיה על העליונה. "אם תבנה אותו, הם יבואו…"
שנה טובה לך
אם קליבלנד מחתימים גם את כריס בוש אז האליפות בכיס שלהם.
בוש לא יכול לשחק מבחינה רפואית
הדירוג שאתה מתייחס אליו הוא מלפני המעברים של וייד וכרמלו.
לטעמי טאברס לא יהיה בסגל הסופי של הקאבס ואם כן הוא בודאי לא יקבל דקות משמעותיות העונה.
אם כל הדיבורים על האגו של ראס בשתי המשחקים בעונה החולפת נגד הווריוס היה צמוד עד הרבע השלישי. מה לעשות באמת שלהבד אא לנצח אותם אבל אפי אותו מצב רק עם אנתוני ופול המצב נהדר
חייב לומר שאני לא מחזיק מיוסטון. הארדן אומנם הגארדים הטוב בליגה אבל כריס פול כבר לא שייך לרמות האלה. מבחינתי גם אין להם שחקנים מספיק טובים כדי להתמודד עם קבוצה כמו קליבלנד עמדות 3 4 שלהם לא מספיק טובות. לגבי בוסטון לדעתי קיירי שחקן מעולה שמוכיח שהוא טופ 10 בליגה סמארט שחקן הגנה טוב וקלעי שלשות טוב כנל בראון ( 38 אחוז מה3 אחרי פגרת האלוסטאר) היוורד עדיין לא סיים להתפתח ולדעתי השנה הוא יעשה את קפיצת המדרגה. לגבי אל הראפורד הוא מצאפ בעייתי מול קליבלנד ולכן מוריס הגיע כדי לשמור על תומפסון ולאב טוב. לגבי הריבאונד מוריס פותר את החור בעמדה 4 והוא גם שחקן התקפי טוב היוורד ריבאונדר לא רע סמארט לעמדה 2 גם יכול לתרום בריבאונד כי הוא גבוהה לעומת גארד
דווקא עמדות הפורוורד של יוסטון עמוקות.
כולם מדברים על כריס פול אבל דווקא ההחתמות של טאקר ומבה אבוטה משמעותיות לא פחות. יחד עם אריזה ואנדרסון יש כאן רוטציה של 4 שחקנים טובים לעמדות 3-4.
סה"כ החוזק של יוסטון השנה דווקא מגיע מכיוון העומק.
3 גארדים עילית, 4 פורוורדים שראויים להיות שחקני חמישייה בליגה, וקפלה.
אחת הבעיות באוקלהומה לדוגמא היא העומק הלא קיים מהספסל.
https://www.youtube.com/watch?v=QDO4N8SgzD8
וויד אולי יביא תואר אחר לקליבלנד. כמו שכתבו ברשת- כשוויד הצטרף למיאמי, המרלינס זכו בוורלד סיריס. כשוויד עבר לשיקגו, הקאבס זכו. עכשיו הוא עובר לקליבלנד .. (והאינדיאנים הם פיבוריטים)
תודה על כל התגובות. קראתי את כולן ונהניתי
שאלה: כצד הייתם מתרגמים את המונח "catch-and-shoot" לעברית?
להשתמש ולזרוק?:)
יש זריקה מכדרור/דריבל – ככה שמדובר בזריקה שלא מכדרור/דריבל.
או לחלופין זריקה ממסירה
קטצ' אנד שוט, הולך?
פחות.. את המשמעות אני כמובן יודע, צריך תרגום לעברית. לא כל קורא עברית ידע מהי זריקת קאטץ' אנד שוט.
תפוס וזרוק
אני אוהב להשתמש במונח "זריקה ממסירה". אם אתה רוצה לפרט יותר, אז "זריקה מיד לאחר מסירה", בלי שום כדרור
זריקה ללא כדרור
חבר'ה
גמר חתימה טובה וצום קל למי שצם
נראה שביום כיפור זה מזג האוויר נוח ויקל על הצמים.
אומרים שיש ציפור נדירה בשם חטפית טאיגה שצמה בין ביס לביס.
אם כבר הזכרת חטפית
יצא לי להציל השנה חטפית גמדית מעורב אפור מניאק שהתעלק עליה וכמעט תפש אותה, חבל רק שלא הצלחתי לצלם אותה אחרי שהעורב פרח לו… לא תמיד ישיר לך הזמיר שיר תודה…
קליבלנד תחטוף השנה מעל מאה נקודות למשחק ועם זה לא לוקחים אליפות.
הווריורס חטפו העונה 104 כל משחק…
אדי טאבארס הוא עם ווינגספאן של 9'7 שזה 236 סמ. עדיין מטורף אבל ממש לא 2.5 מטר…
ווינגספאן של 0'8
אין לאף קבוצה סיכוי לנצח את הווריורס בסדרה מלבד קליבלנד וגם אצלהם זה מאוד תלוי האם כל השחקנים שהביאו יתחברו כמו שצריך והכי חשוב יהיו בריאים כי זה ממש לא מובן מאליו במקרה שלהם. הת'אנדר עם כרמלו נראים לי בתחרות צמודה עם הספרס על המקום ה-2 במערב, ושתיהן רחוקות מאוד מהווריורס
כרגע לדעתי הסדר הוא 1 סאן אנטוניו 2 אוקלהומה 3 קליבלנד 4 בוסטון 5 יוסטון 6 ניו אורלינס 7 מיניסוטה . שנה שעברה סאן אנטוניו הייתה הפלוס 26 שקוואי היה על המגרש. לסאן אנטוניו יש סגל הגנתי טוב פלוס קוואי שהוא שחקן ברמה של דוראנט פחות או יותר וסקורר כמו אולרדג. מה שקורה זה שברגע שקוואי על המגרש כולם מתרכזים בו ואולרדג חוגג בצבע החלש של הלוחמים ברגע שהוא נפצע ויצא פתאום דוראנט בא לשמור אותו ( או גרין) והוא היה לא אפקטיבי. סאן אנטוניו יכולה לעצור את הלוחמים הגנתית בהחלט . לגבי קליבלנד מבחינתי תומאס פחות טוב מקיירי ורוז שחקן טוב אבל הוא לא שייך לרמות האלו כבר ומעלה מהספסל ויתן תפוקה בסדרה כמו ליבנגסטון. וויד כבר לא מה שהיה וגם עליו אין יותר מדי מה לבנות. הפתרון היחיד הוא שלאב ישתפר השנה ויהפוך לשחקן טופ 15 בליגה. בכל מקרה נניח ורוז וויד ותומאס מחלקים את הדקות על עמדות 1 ו2 גולדן סטייטס תשלח עליהם את דוראנט שיחגוג אליהם. לכן לדעתי צריך בקליבלנד רכז ( תומאס עם יחזור ליכולת שלו משנה שעברה) בעמדה 2 קראודר ששומר מעולה וקולע טוב לברון 3 לאב 4 ותומפסון 5 .